<h1>הגהות חוות יאיר על מגילה</h1>
יאיר חיים בכרך
<h2>דף א.</h2>
נ"ב תימה על הר"ן שלא זכר פירש"י זו וכתב בהיפוך. [עיין בר"ן לקמן ד"ה ויש]:
<h2>דף ד.</h2>
נ"ב צ"ע דמרדכי גופיה נביא הוי כמ"ש רש"י גופיה בגמ' סמוך לזה בשם בה"ג מסדר עולם וכ"ה בגמ' גופה דף טו.:
<h2>דף ה:</h2>
נ"ב עי' ברי"ף הלכות מזוזה סי' רמ"א:
<h2>דף ו.</h2>
בגמ' לא נרשם בן עיר שהלך לכרך ע"כ פירש"י לפי דרכו ולהרי"ף יש לו שיטה אחרת ופירש אותה הרא"ש דס"ל שהדבר תלוי בכוונתו בשעה שיצא מביתו אם היה בדעתו להיות לילי י"ד בביתו הרי הוא כמקומו אף אם נתעכב שמה וכו':
<h2>דף ז:</h2>
נ"ב עי' ברי"ף כתובות פ"ב סי' ר"ג:
<h2>דף ח.</h2>
נ"ב כענין מ"ש בסמוך במאי תיפוק קדושתה:
נ"ב צע"ג דע"כ לאו בהכי מיירי:
<h2>דף ח:</h2>
צ"ל מריש הוה אמינא האי כו':
נ"ב עי' בתוס':
צ"ל ארגזין:
<h2>דף ט:</h2>
נ"ב עי' ברי"ף כתובו' סי' קפ"ב:
נ"ב עי' ברי"ף ברכות סי' רכ"ג:
<h2>דף יא.</h2>
נ"ב הקשו ע"ז הא בימיהם לא היה מברך על התורה רק ראשון ואחרון עיין מ"ש:
נ"ב לכאורה קשה היאך יפטירו שנית בשבת חוש"מ דסוכות מה שכבר הפטירו ביום א' דחג אבל מנהגינו להפטיר בשבת חוה"מ והיה ביום ההוא ביום בא גוג ביחזקאל סי' ל"ח וגם רש"י כך דעתו אלא ר"ל דיחזקאל ניבא ג"כ על מ"ש בזכריה לכן יש לאומרה בשבת דסוכות כמו הנה יום בא:
<h2>דף יג.</h2>
נ"ב עי' ברי"ף תענית סוף פ"א:
לשון רש"י אלמא אין לו לעשות וצ"ע:
<h2>דף יד:</h2>
שהקב"ה דיבר עם מרע"ה ומשה עם כל ישראל והיה הקב"ה כביכול מגביה קולו שלא יהיה קולו של משה גדול מקולו כל כך:
<h2>דף טו.</h2>
נ"ב כה"ג ברי"ף שבת בפרק מפנין סי' תפג:
<h2>דף טו:</h2>
נ"ב משמע שלא היו נוהגין להקרות לכהנים אלא מלת יברכך ותו לא דהא בהתחלה אמר עד שיכלה הדיבור מפי הקורא והכא קאמר עד שיכלה אמן מפי הצבור:
<h2>דף טז.</h2>
צ"ל לא נקראין:
נ"ב צ"ע דהא אינן רשאים להחזיר פניהם עד שכבר התחיל ש"צ שים שלום:
<h2>דף טז:</h2>
נ"ב ברי"ף סנהדרין פרק ארבע מיתות סי' אלף לה:
